בשנים האחרונות נחת כאן בישראל המושג גלמפינג - לינה בטבע בתנאי נוחות. המושג גלמפינג מורכב מהלחם של המילים הלועזיות גלאמרוס קמפינג ומשמעותו, חופשה בטבע בתנאי נוחות ממש כמו במלון יוקרתי. גלמפינג הוא מושג ייחודי אבולוציוני בכך שהפירוש שלו ממשיך להתפתח ומקבל פרשנות שונה לפי רוח התקופה, המדינה והיזם המתכנן להקים אתר אירוח אקולוגי בטבע בכדי ליצור חווית אירוח חדשה, מרעננת ושונה ממה שהיה מוכר לנו עד כה. יש פירוש והבנה מאוד שונים בעולם לגבי המושג גלמפינג. יזמים בתחום המלונאות בארץ עדיין לא מכירים את הקונספט לעומק ולומדים אותו תוך כדי תנועה. לפעמים אני נתקל ביזמים החושבים על השקעה באתר גלמפינג כהשקעה נהדרת ולא עתירת ממון בהשוואה להקמת מלון ו"יאלה, בוא נשים כמה אוהלים במדבר ונוכל לקבל החזר השקעה מצוין". חלק מזה נכון אבל, יש עוד היבטים למשוואה שצריך לקחת בחשבון. לדוגמא, אתרי הגלמפינג באירופה פונים יותר לקהל רחב ועממי- המשפחות המחפשות אתרי קמפינג עם אלמנט של "גלאם" ובעלות נמוכה יחסית למלון רגיל. לא מדובר בלאקשרי גלמפינג רזורט אלה יותר ברמה הבסיסית של המונח גלמפינג, לפעמים כאלה עם מקלחת צמודה. בשוק האמריקאי, במפרציות ובארץ, זה לא מה שרוב ההיזמים מחפשים. פגשתי לא מעט יזמים מוכרים מתחום המלונאות שההגדרה שלהם לגלמפינג היא יותר של יוקרה, אקו לודג' מפוארים, קרוב יותר למה שרואים במלדיביים ובאפריקה. רשת 4 עונות, הקימה בעמאן אתרי גלמפינג מפוארים עם פרטיות מרבית ובריכות פרטיות הפונות לקהל ממוקד ומצליחים לגבות תעריפים גבוהים לאורך העונה.
אם נחפש את מקור המושג גלמפינג נצטרך ללכת אחורה בזמן ולהגיע עד לקצה יבשת אפריקה ולתקופת הזוהר של המתיישבים החדשים אשר הגיעו לאפריקה בתחילת המאה ה - 19 מצפון אירופה ובעיקר מהולנד.
המתיישבים גילו את קסם אזורי הספארי - הבוש, אזורים פראיים יפהפיים עם צמחיה נמוכה ובילוי את זמנם החופשי באזורים אלה, מוקפים בשפע ומגוון מינים של חיות בר, צמחיה ומקורות מים. ההתחלה הייתה צנועה, אורזים לסופ"ש ציוד קמפינג על הלאנדרובר ויוצאים לטייל במרחבים הקסומים של אפריקה. עם הזמן, הבינו שנוח יותר להקים בקלות בקתת קבע (לודג') שאפשר לחזור אליה שוב ושוב, עם תנאי נוחות לשהייה בטבע כי הרי חומרי בניה מהטבע זמינים בשפע סביבם, קורות עץ ויריעות קנבס שיוצרו מצמח הקנביס. בתחילת שנות ה 60, אוהלי הגלמפינג עשו עלייה לארצות הברית ואירופה ובמיוחד לאנגליה והולנד בהם יש אלפי אתרי גלמפינג והמושג מוכר היטב לנופשים כאופציה נהדרת ובעלות נמוכה לבילוי חופשת קיץ משפחתית במרחבי הטבע.
נחזור למאה ה -20, כשדיברו פעם על לינה במתחם אוהלים כולם הבינו שהתנאים הם בסיסיים עם מקלחות משותפות. כיום, עם טרנד החזרה לטבע, למקורות ולשורשים, נופשים מחפשים חוויה אחרת כמו חופשה בטבע עם נוחות מקסימאלית ולא מסתפקים בחופשה סטנדרטית במלון, חוויה שהם כבר מכירים. בשווקים הבוגרים יותר כמו בארה"ב ובריטניה יותר ויותר מתחמי גלמפינג נראים היום כמו הרזורטים המפוארים ומפנקים של מלונות יוקרה. יזמים בשווקים אלו ממשיכים לפתח אתרי גלמפינג קיימים וחדשים כיוון שהם רואים את הגידול במספר המבקרים, את הפוטנציאל ואת התפוסה המלאה בסופ"ש וחגים והכמעט מלאה בימי אמצע השבוע.
אז אפוא עומד טרנד הגלמפינג במזרח התיכון ובמיוחד בארצנו הקטנה?
הראשונים לאמץ את קונספט אוהלי הגלמפינג לפני כשני עשורים היו הבדווים הירדנים. באזור וואדי ראם, ניתן למצוא עשרות אתרי גלמפינג עם אוהלי דום ואוהלים גאודזים ברמות נוחות שונות .
לפני כעשור, איחוד האמיריות וסעודיה נכנסו לתחום במלוא המרץ וכיום ניתן למצוא שם עשרות אתרי גלמפינג ברמות יוקרה שונות כשסעודיה מבססת את עצמה כשוק יוקרתי בלבד, כיוון שמתכתב עם חזון 2030 הסעודי לגוון ולפתח מקורות הכנסה נוספים כגון תיירות. הגדילו לעשות מדינות אלה והקימו קרנות ממשלתיות המעודדות יזמים ומשקיעות בתחום מלונאות הגלמפינג כדי למשוך עוד תיירים ולהציע יותר מקומות עבודה. ישראל, יחד עם קפריסין ויוון, עשו היכרות ראשונית עם התחום רק לאחרונה ודווקא בתקופת הקורונה, באיחור רב יחסית ליתר העולם. כמו שהוזכר קודם ובדומה לאזורים אחרים בעולם כול אתר גלמפינג בארץ נתן לגלמפינג פירוש שונה ויצר לעצמו את הנראות ורמת הנוחות המוצעים באתר מבלי "להיכנס לפרטים" של סטנדרט הגלמפינג העולמי. כבר היום ניתן למצוא מספר אתרי גלמפינג בערבה, ים המלח והצפון המציעים רמות נוחות שהייה שונות כמו אוהל פעמון.
המונח על הקרקע ועד לאוהלי גלמפינג אפריקאים מפוארים ומרווחים הכוללים מקלחת צמודה ומטבחון והכול ברמת נוחות של מלון 5 כוכבים. אתר כזה מוקם בימים אלה בחוף דוגה על שפת הכנרת וצפוי לפתוח את שעריו בחודש מרץ הקרוב. היזם, עופר זילברמן העוסק בהקמת מיזמי תיירות כמה עשורים הגיע אלינו עם חזון והיה הראשון בארץ שלקח את מושג הגלמפינג בארץ כמה צעדים קדימה לליגה של הגדולים. עם תכנון אדריכלי מדוקדק נבנה מתחם גלמפינג יפהפה הכולל 18 בקתות גלמפינג הכוללים ריהוט יוקרתי ומסעדה המשמשת גם כאולם אירועים. האוהלים, הדומים יותר לווילה, יכולים לאכלס 4-5 נפשות בנוחות מקסימלית, טובלים בירוק, צעדים ספורים משפת הכנרת. בחצר המסעדה, נבנה "בומה", אזור ישיבה מעגלי שבמרכזו בוערת מדורת שבט, ממש כמו באתרי הגלמפינג לודג' המפוארים באפריקה.
אתרי גלמפינג ברמה כזו מציעים את חוויית השהיה במלון יוקרתי – באוהל מפואר בטבע. החוכמה היא לעבוד עם תוואי השטח המכתיב את תכנון האתר על מנת ליצור נוחות ופרטיות מקסימלית ולא באמצעות בניית קירות בטון גבוהים להסתרה כי הרי זה נוגד את כול הרעיון של חופשת גלמפינג ברחבי הטבע.
קיימת דרישה עצומה לחופשות גלמפינג בעולם והשוק גדל במהירות רבה. לכול יזם יש מקום להציע רמות שונות של יוקרה ונוחות ועם המעבר לעבודה היברידית הרבה נופשים מוצאים את עצמם בוחרים בשהייה בגלמפינג בטבע ומשלבים עבודה בתנאי חופשה עם האטרקציות המקומיות באתרים רבים בעולם.
לגבי משך העונה, למזלנו פה בארץ ובניגוד לרוב המדינות במיוחד האירופיות, העונה נמשכת כול השנה. מזג האוויר בארץ מאפשר שהיה גם בעונת החורף באוהלים מחוממים ונעימים כשבאירופה, העונה מתחילה בחודש מאי ומסתיימת בספטמבר.
עתיד הגלמפינג בעולם נראה ורוד מתמיד, לדעתנו הביקוש בתחום האקו רטריט ותיירות חקלאית בפריפריה, ביקבים ובחוות המשלבת פעילות ותוכן ילך ויגבר. התחום יתפתח במהירות בעקבות ההבנה של נופשים רבים המחפשים לשנות, לצאת קצת החוצה ממפלצות הבטון אל הטבע, לחפש חוויה חדשה ולא רק עוד לחוות עוד מאותו נופש רגיל אותו חוו כבר פעמים רבות וכי טרנד החזרה למקורות, לטבע ולשורשים המוטמע בדי, אן, איי שלנו הופכת את חוויית החופשה בטבע ללא עוד סתם חופשה סטנדרטית. בישראל, יש לנו הרבה טבע מדהים להציע - הרים בצפון, מקורות מים, אזורי מדבר ואין ספור אתרי מורשת. לכן, יש הרבה אפשרויות לפתח אתרי גלמפינג בכול הרמות. כמו תמיד, הבירוקרטיה בארץ היא אבן נגף. הקמת אתר גלמפינג בארץ דומה לכול הליך בניה עם הקלות מסוימות ודורשת היתרי בנייה. משרד התיירות, בשיתוף ראשי הרשויות בפריפריה יכולות וצריכות להרים את הכפפה, לעודד ולפתח את תיירות הגלמפינג הפונה לקהלים המחפשים חופשה עממית ועד כאלה המחפשים חופשה יוקרתית.